יום ראשון, 29 בנובמבר 2015

סעיפי פסלות בחוק הירושה מאת משרד עו"ד נועם קוריס ושות'...

בס"ד

סעיפי פסלות בחוק הירושה

מאת מאיר סגל משרד עו"ד נועם קוריס

 

סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע את בטלותה של צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, לרבות אונס, איום ועוד.


ידועים בציבור  כן או לא?
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/37057">שרה נבון</a>
ידועים בציבור  כן או לא?
כיום, זוגות רבים נוהגים לנהל חיים משותפים ללא טכס נישואין בין אם מדובר בנישואין כדת משה וישראל או בנישואין אזרחיים. במיוחד הדבר רווח בזוגות שלהם זו זוגיות שנייה לאחר גירושין או חו"ח התאלמנות.

בחוק אין הגדרה חד משמעית  של ידועים בציבור, אך בעקבות כורח המציאות נוצר המעמד.

אז איך נדע  באיזה מערכת זוגית יחשבו בני זוג כידועים בציבור ובאיזה לא?

לצערי, עדיין בארץ אין הגדרה מדויקת בחקיקה שנוכל לומר בוודאות מי יזכה להיות משויך למעמד ומי לא.  יש פסקי דין אשר מגדירים ידועים בציבור כבני זוג החיים יחדיו  חיי משפחה ומנהלים "משק בית משותף"  והדגש הוא על  המאמץ המשותף לניהול משק הבית ולחיי השיתוף, בדרך כלל תחת קורת גג אחת, אך יש גם פסקי דין שבהם הוכרו גם ידועים בציבור שהתגוררו יחדיו לסירוגין בדירות נפרדות ו אף הוכרה בפסיקה אישה כידועה בציבור לאחר שלושה חודשים בלבד של חיים משותפים.

יש מספר חוקים שבהם יש הגדרה מי יחשב כידוע בציבור, אך מבחינה משפטית היא טובה לאותו חוק בלבד. למשל: בחוק הירושה  נאמר : " איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף" . 
וקיימת גם הדרישה שלא יהיו נשואים לאחר באותה העת.

אם כך, מעמדם של בני הזוג נקבע הרבה פעמים ע"י היושב בדין בהתאם לתפיסת עולמו וערכיו.
כעורכת דין המתעסקת הרבה בדיני משפחה, פונים אלי לעיתים קרובות בני זוג כדי  שאבהיר להם האם הם ידועים בציבור או לא , ולצערי אינני יכולה לתת תשובה ברורה, כיון שפסקי הדין אינם חד משמעיים ואינם עקביים.

השאלה עולה, כיון שהמעמד של ידועים בציבור חובן בתוכו חובות וזכויות ובני זוג אשר חיים יחדיו, מעוניינים לדעת מראש מה החובות ומה הזכויות שלהם מתוקף המעמד הזה.

יחד עם זאת עדיין הרבה זוגות ,והתופעה אפילו הולכת ומתגברת , מעדיפים לקשור את חייהם מבלי להינשא.

מדוע אם כך, בוחרים בני זוג לחיות יחדיו כידועים בציבור?
מסיבות אידיאולוגיות - התנגדות למוסד הנישואין הדתי
מסיבות כלכליות – אינם רוצים לאבד זכויות פרטניות במקרה שיינשאו למשל: תשלומי פנסיה, תשלומים של תא חד הורי.
בני זוג מאותו המין שאינם יכולים להינשא
כאשר יש איסור מן הדת להינשא למשל :כהן וגרושה, כהן וגיורת
כאשר אחד מבני הזוג מתקשה לפרק את חיי הנישואים שלו.

הצורך בהוכחה ומידת ההוכחה
בגלל חוסר הוודאות ,בני זוג מעוניינים להיות מוכרים כידועים בציבור כדי להנות מזכויות סוציאליות, זכויות ירושה, מזונות ורכוש. חייבים להוכיח לרשויות בראיות עובדתיות את היותם כאלה כדי לזכות בכל אותן זכויות.

לכן, המלצתי לאור המצב המשפטי היום אשר מצד אחד מקנה זכויות מסוימות לידועים בציבור, אך מן הצד האחר אינו מקנה זכויות לידועים בציבור , רצוי וכדאי כדי להימנע ממחלוקות עתידיות בשאלת טיבו וטבעו של הקשר, לערוך הסכם המבסס את החיים המשותפים  ואת המשטר הרכושי.

ובכל זאת מה הן זכויות של ידועים בציבור ?

1 .זכות למזונות- לאחר מותו של אחד מבני הזוג קיימת זכות למזונות מן העיזבון.
                        
                        בעת החיים המשותפים , הוכרה בפסיקה , לאחרונה, זכותם  
                        ההדדית של בני זוג ידועים בציבור לקבל מזונות זה מזה.

                        הפסיקה הכירה גם בזכותם של בני זוג להנות מדמי הסתגלות לאחר פרידה.

2. זכות לרכוש -  כשידועים בציבור נפרדים, או כשאחד מהם נפטר, חל ההסדר הרכושי של
   
חזקת השיתוף
חזקת השיתוף  הינה חזקה משפטית הנהוגה ע"י בתי המשפט בארץ והיא חלה על  זוגות שנישאו לפני  הראשון לינואר 1974 ועל ידועים בציבור.
החזקה אומרת כי  בני זוג שחיים ביחד ומנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ משותף, רכוש שנצבר על ידם  במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת.  צריך להוכיח שני תנאים : חיים בהרמוניה והכוונה ללא קרע או פירוד ממשיים ומאמץ משותף , הכוונה גם לניהול משק הבית וטיפול בילדים.

תכלית חזקת השיתוף
הכרה בחיי השיתוף כחיי שיתוף מלאים כולל שיתוף כלכלי.
קידום שוויון בין בני הזוג. סוג של שותפות שבה שני בני הזוג תורמים מי בעבודה ומי במשק הבית.
הענקת בטחון כלכלי לכל אחד מבני הזוג בעיקר לאחר פירוק הקשר הזוגי.
הפחתת מתחים במהלך החים המשותפים התורמת לחיזוק הקשר המשפחתי.

הנכסים עליהם חלה הלכת השיתוף
בכפוף להוכחת התנאים של חיים בהרמוניה ומאמץ משותף, כאשר הדגש היום על מאמץ משותף, או בהעדר תנאים לסתירת החזקה , הלכת השיתוף יכול שתחול על:
1 .  נכסים משפחתיים מובהקים כמו : דירת המגורים, רהיטים, רכב משפחתי, מטלטלי משק 
      הבית.
2 .  זכויות סוציאליות – פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, חיסכון בביטוח מנהלים, וכו'
3 .  נכסים עסקיים כולל מוניטין
4 .  נכסים שלפני הנישואין ( תחילת הקשר ) או שניתנו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג לאחר הנישואין. 

סתירת החזקה לגבי  סעיפים 2-4 יותר קלה מסתירת החזקה לגבי הנכסים בסעיף 1 .
אך ורק אם קיימת ראיה לכוונתם של בני הזוג להפריד את נכסיהם, יוכל מי מבני הזוג לטעון לזכות בלעדית בנכס מסוים. רישום הנכס על שמו של בן זוג אחד בלבד, אינה מהווה ראיה מספקת לכך שהייתה כוונת הפרדה.

מועד גיבוש השיתוף
הגישה המקובלת כיום אומרת :
לגבי נכסים משפחתיים מובהקים ( דירת מגורים, רכב משפחתי, מטלטלי הבית וכו' ) השיתוף מתגבש עם התגבשות התנאים של  אורח חיים תקין ומאמץ משותף.
לגבי שאר הנכסים – השיתוף מתגבש לאחר אירוע קריטי כמו מוות , פרידה וגירושין.

חזקת השיתוף בחובות
חזקת השיתוף בחובות הינה חזקה מקבילה ומשלימה לחזקת השיתוף בזכויות. בני הזוג שותפים לזכויות ולחובות גם יחד.

3 .זכות לפנסיה וקצבת שארים  – עפ"י חוקי הפנסיה השונים, החוק לביטוח לאומי  וקרנות הפנסיה     יש זכאות לפנסיה ולקצבת שארים לידועים בציבור.

4 .זכויות נוספות –  בנוסף לחוקים המזכירים במפורש את הידועים בציבור, ייתכנו זכויות  לידועים בציבור מכוח הדין הכללי, דיני הנזיקין , דיני החוזים , שינוי שם משפחה ועוד.

מכאן, שרצוי וכדאי שבני זוג החיים יחדיו חיי שיתוף ואינם מעוניינים בשיתוף גם בנכסים, יעשו ביניהם הסכם המסדיר את סוגית הרכוש ביניהם. וכך גם ההפך, בני זוג החיים יחדיו חיי שיתוף ויש ביניהם כוונת שיתוף, אך הנכסים נרשמו רק על  בן זוג אחד, נכון יעשו , אם יסדירו ביניהם את עניני הרכוש בהסכם.

הסכם לחיים משותפים ( הסכם ממון ) 
ידועים בציבור שאין בכוונתם להינשא , יכולים לערוך ביניהם הסכם לחיים משותפים , אשר יסדיר את הזכויות הרכושיות של כל אחד מהם.
בהסכם מסדירים הצדדים את אופן החיים המשותפים, את דרך הפירוד ( אם יהיה ) , את חלוקת הרכוש המשותף שנצבר בזמן החיים המשותפים ואת  הסטטוס של הרכוש שהובא למערכת הזוגית. כמו כן, ניתן להסדיר את עניין המזונות  ועוד.
יתרונו של הסכם לחיים משותפים בכך שהוא מונע מחלוקות עתידיות שיכולות להביא להתדיינות משפטית ולהגשת תביעות בבית משפט. מאחר והנושאים השונים מוסדרים מבעוד מועד, בדרך של הבנה והסכמה, שכן, ראוי להדגיש שבני הזוג עושים את הסכם בשלב שבו הקשר ביניהם יציב ויש ביניהם הרמוניה והתחשבות הדדית.  להבדיל ממצב שבו בני הזוג מנסים להגיע להסכם בשעה של משבר ביחסים ומתוך פגיעה רגשית.
מסגרת ההסכם נקבעת ע"י בני הזוג עפ"י רצונם. כך ניתן לקבוע כי יחול שיתוף מלא, אך ניתן גם לקבוע הפרדה רכושית מלאה וניתן גם לקבוע שיתוף רק בנכס מסוים. חשוב לציין כי יש לתת ביטוי בהסכם גם לזכויות סוציאליות  כגון: ביטוח מנהלים, פנסיות , קופות גמל וכו'.
חשוב להבטיח בהסכם את זכויותיו של בן הזוג בעל הדירה וכן את זכותה של האישה למזונות לתקופת הסתגלות לאחר הפרידה .
הסכם לחיים משותפים אינו כפוף לאישור בית המשפט לענייני משפחה, אך לבית משפט זה יש סמכות לאשר הסכמים כאלה ולכן בני זוג החפצים בכך , יכולים לאשרו בבית המשפט, או אצל נוטריון.

לסיכום,
במאמר זה בחנתי את סוגית הידועים בציבור, מהו בכלל מעמד זה, אלו זכויות וחובות טומן המעמד וכיצד אפשר להתגבר על המכשלות  באמצעות הסכם פשוט שנערך בין בני הזוג המסדיר את העניינים ביניהם. חשוב ביותר לערוך את ההסכם באמצעות עורך דין שזו התמחותו ולא לבד, כן לא לעשות טעויות שאחר כך ניתן יהיה לשלם עליהן ביוקר.
 שרה נבון, עו"ד ומגשרת


 המחברת הינה עורכת דין מגשרת ובוררת אשר  עוסקת גם בדיני משפחה מתמחה בעריכת הסכמים : הסכמי גירושין, הסכמי ממון, , שותפויות, הסכמים בין יורשים ועוד , ירושות ,צוואות ועזבונות ומתמחה בגישורים עסקיים ומשפחתיים , גישורים בענייני ירושה והגיל השלישי , גישורים לצורך פרידה ,לרבות גישורים בעסקים משפחתיים.
http://www.navonsara.com/

מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=150872'> articles.co.il</a>
·          




פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)